בס"ד

רש"י בד"ה הרי הן כרגלי כל אדם - מפרש בפשטות דבריו שאם ראובן מסר לשני - הרי הם כרגלי השני, ואין להם שביתה כלל

[ ראיות: כך יוצא מלשון רש"י בד"ה זה, כך נראה שתוס' (עירובין מו. ד"ה נהרות) הבינו ברש"י, וכן הדבר מסביר בצורה ברורה את הקושיה של רש"י במשנה למה נא' כרגלי הממלא, ולא נאמר בכל אדם ].

רציתי לשאול איך לפי זה מוסבר רש"י ב- לח. ד"ה הרי הוא כרגלי כל אדם, שמשמע מדבריו שכל אדם הוא הראשון, הלוקח. שהרי מדובר שהמוכר מעמיד את השור ברשותו, ובפשטות מדובר שם על הלוקח ספיציפית, ואם הלוקח יתן את השור לאדם אחר - השור יישאר לרגלי הלוקח..

א"כ משם משמע שכל אדם - היינו הלוקח הראשון שקונה את השור..

אשמח ליישוב הדבר..

שבת שלום!