מצינו דבר מעניין בדף של היום,

משהו שחשבתי קיים דוקא בדורות היותר מאוחרים, והנה אנו למדים שכבר בזמן האמוראים,
היה יכול להיות אדם גדול בתורה, כמו רב ספרא, אבל כשהגיע לתנ"ך, היה יכול להיות מצב שלא ידע לפרש פסוק.

גם רבי אבהו שכן ידע לפרש את הפסוק, אומר שהוא בקי בזה אך ורק בגלל שמצוי אצל המינים וצריך לענות להם קושיות ולכן לקח על עצמו לעיין בזה.

נשאלת השאלה, האם לימוד הפסוקים אינו חשוב בפני עצמו?
ואם לא היו מינים, לא היה צריך רבי אבהו ללמוד את זה?