.


...וכתיב: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב"
ת"ר: "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" - מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסין לדין אא"כ קידשו ב"ד של מטה את החדש.

(ר"ה ח.-ח:)

ביום א' בתשרי כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, והקב"ה דן את כולם. אלא שמי שקובע מתי יחול א' תשרי, הוא בית הדין דלמטה, שבלי הכרזתו "מקודש, מקודש", יתעבר החודש, ואפילו חודש אלול, שמימות עזרא לא מצאנוהו מעובר - יתעבר.

בירושלמי, הגרסה רחבה יותר:


...וחורנה אמר:
אי זו אומה כאומה הזאת?
בנוהג שבעולם, השלטון אומר: הדין היום, והליסטים אומר: למחר הדין, למי שומעין, לא לשלטון?!
אבל הקב"ה אינו כן. אמרו ב"ד: היום ראש השנה, הקב"ה אומר למלאכי השרת: העמידו בימה, יעמדו סניגורין, יעמדו קטיגורין, שאמרו בני היום ראש השנה. נמלכו ב"ד לעברה למחר, הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, יעברו סינגורין, יעברו קטיגורין, שנמלכו בני לעברה למחר.
מ"ט? "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" אם אינו חוק לישראל - כביכול אינו משפט לאלהי יעקב.


אם כך, לכאורה מי שקובע מתי ישב הקב"ה לדון - הם בית הדין הקובע את העיבור. הנידונים קובעים.

אבל... וכי בית הדין יכול לקבוע מתי שירצה? אמנם למדנו היום כי קביעת בית הדין היא הקובעת את העיבור, אפילו שוגגין אפילו מזידין, אבל למדנו גם במסכת ערכין כהאי לישנא:

אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה ולא נראה יתר על שמונה...

מאי 'לא נראה יתר על שמנה'?
אמר רב הונא: לא נראה לחכמים לעבר יתר על שמונה. ...
... ואכתי חד יומא לא אדעתייהו דאינשי.
עולא אמר: לא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה...
...סברי איתחזויי איתחזי ואנן לאו אדעתין.


כלומר, מה שחושבים 'העמך', משפיע. אי אפשר לקבוע רחוק מדי מהמולד האמיתי, זה שרואים כולם בחוץ, משום שהעם רואים ויודעים מה צריך להיות. תלמידי החכמים יודעים שמה שעשה בית הדין עשוי, ושיש לו סמכות, וכדברי רבי עקיבא במשנתנו היום, אבל עם הארץ - הם לא יתנו.

עם הארץ נושא עיניו לשמים, רואה את הירח, ויודע מתי זה צריך להיות.

אז עם הארץ קובע מתי ישב הקב"ה לדין?


אלא שעם הארץ גם הוא, אינו שרירותי. עם הארץ רוצה לקיים את שנקבע. ומי קובע ללבנה את מסלולה? אם אראה אור כי יהל, וירח יקר הולך.

הקב"ה קבע את מסלול הלבנה, אותו מסלול שניתן לחשבו זמן רב מראש, כפי שעשו חכמים. ומאז שקבע - מסלול זה מלמד את עם הארץ מתי צריך לחול ראש החודש, ודעת עם הארץ מגבילה את יכולת החכמים בעיבור - והחלטת לגבי העיבור - קובעת את מועד הדין של הקב"ה.

חד גדיא. חד גדיא.