אימתי בזמן שהשנים כתיקונן וישראל שרויים על אדמתם.
רש"י ד"ה כששרויים על אדמתם והשלוחין מגיעין עד הפסח לקצה ארץ ישראל.
יש להבין, הרי גם בתקופת המגילת אסתר בתחילת בית שני לא היו כל ישראל שרויים על אדמתם, ולפי רש"י שצריך שהלוחין יגיעו לכל מקום, אם כן איך היה אז תקנה ליא ויב הרי היו מסתכלים על קריאת המגילה.