רש"י על המשנה כותב בין היתר:

א. ופעמים שיום הכניסה ב-י"ג ופעמים שיום הכניסה בי"א, וקצ"ע מדוע השמיט יום י"ב.

ב. עוד כתב על דברי המשנה "חל להיות אחר השבת, כפרים מקדימים ליום הכניסה", ואז יצא יום הכניסה (חמישי) י"א, וברש"י כתב "וטפי לא משכחת לה יום כניסה שלפני פורים מוקדם לו שמיום כניסה ליום כניסה לא מקדימן" ובפשטות רש"י לא בא להסביר שלא מקדימים מיום חמישי ליום שני, שכן אז משכחת לה יום כניסה שני בי"א, אלא בא לומר שלא מקדימים גם מיום כניסה שני ליום כניסה חמישי שאז יום כניסה חמישי יצא ביום י' באדר, וצ"ע איזה סברה יש להקדים מיום כניסה ליום כניסה שרש"י בא לשלול זאת.

ג. רש"י כותב שלא קוראים מגילה בשבת גזירה שמא יעבירנו ד' אמות...ודין דומה נאמר בלולב ושופר, אך לא נאמר בברית מילה ובספר תורה שמלים וקוראים בשבת, ובתוס' בהמשך מסכתא תירץ לגבי מילה דשאני מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות ומה נענה לענין ס"ת?

ד. ראה בר"ן על תחילת המסכת שהסביר הסיבה לחילוק בין פרזים למוקפים.

ה. ולא יעבור - משמע שנאמר רק על ענין קריאת המגילה, דהא בפורים המשולש חזינן שיש מצוות ממצוות פורים שמתקיימות גם אחרי ט"ו.

ו. גז"ש פרזי פרזי - לכאורה מכאן ראיה שגז"ש יכולה להיות לא רק מתורה לתורה אלא גם מתורה לנביא, וראה בריטב"א על אתר.