אצלינו ברש"י איטליא של יון. כרך גדול שגדל בשביל עון מנשה שבשעה שהכניס צלם בהיכל ירד גבריאל ונעץ קנה בים וגדל עליו חלקה גדולה ונבנה לשם איטליא של יון מאיי אלישה (יחזקאל כז) מתרגמינן מנגוות איטליא:
בגמרא שבת נו ע"ב איתא אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון ועליו נבנה כרך גדול [של רומי] במתניתא תנא אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון:
וברש"י שם נעץ קנה. ושרטון מדבק בו עד שנוסף והולך וגדל שרטון חול ורפש וטיט שהים גורש: כרך גדול של רומי. שהוא מיצר לישראל והוא (איטליא) של יון במסכת מגילה (דף ו:): ביום שהעמיד ירבעם את העגלים נבנה צריף אחד. באותו שרטון שגדל שם בימי שלמה צריף כוך קטן מציידין שעושין מן קנים ומן ערבה ומאז נתוספו בתים על בתים: איטליאה. שם העיר והיא ממדינת יון וכשנטלה רומי מלכות יוונים לכדוהו ונהפך להם:
ברש"י עה"ת פרק כ"ז פסוק ל"ט משמני הארץ וגו'. זו איטליא"ה (ע) של יון (ב"ר סז, ו.):
וצריך ליישב שכשבירכו עדיין לא היתה וע"כ היה יכול יצחק לחזור ולומר משמני הארץ הן בברכת יעקב וה של עשו כי בשל יעקב בירך על המשמנים שהיו בשעת ברכה וגבי עשיו ע"ש העתיד
וצריך לעיין מדוע כתב רש"י כאן בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל (אגב זה אחד מן הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז שחל השבוע כך יש מפרשים לא אפטומוס) עוד יש להוסיף לציין שלכאורה שני האירועים שהוזכרו בגמרא לסיבת נעיצה הקנה בים היו בזמנים חופפים פחות או יותר משא"כ מנשה שהי הרבה אחר כך)