א. נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. אף שהגמרא מתייחסת למקרא מגילה, אין להסיק מכאן שפטורות מיתר מצוות היום, שכן חייבות ביתר המצוות מאותו הטעם וכפי שפסק ברמ"א או"ח תרצה, ד.

ב. משמעות המילה "דחינן" - הגמרא אומרת שמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן, כלומר אין מקדימים את קריאת המגילה מיום כניסה אחד ליום הכניסה שלפניו, ובפשטות משמעות המילה דחינן כאן היא ההפך ממשמעותה הרגילה. דוגמא נוספת לדבר היא המילה "לקלס" שיש בה מצד אחד פן של שבח "להודות, להלל, לשבח,,,לקלס" ומצד שני ההיפך (זורק אבן למרקוליס).

ג. בגמרא נאמר שרבי סבור כי אם י"ד חל בערב שבת, יקראו הפרזים והמוקפים בערב שבת, וטעם רבי נלמד מהפסוק "בכל שנה ושנה", כלומר מה כל שנה ושנה אין הפרזים נדחים מזמנם הקבוע אלא קורין בי"ד, אף כאן לא יידחו עיירות פרזיות ממקומן. וצ"ע שהרי במשנה נאמר מפורשות שכאשר חל י"ד בשבת אז הפרזים מקדימים ליום הכניסה, וא"כ חזינן היכי תימצי שפרזים נדחים מזמנם הקבוע. וחשבתי לומר שכיום לפי הלוח רק פורים דמוקפים יכול לחול בשבת, אלא שבמשנה קיימת גם אפשרות זו. אמנם הגמרא הקשתה על רבי מברייתא שממנה רואים שכאשר חל י"ד בשבת, הפרזים קורין ביום הכניסה, אלא שאכתי תיקשי מדוע לא הקשתה מהמשנה עצמה, וראה גם במהרש"א שדן בדבר.