גמרא מובא בשם רבי שמעון בן אבי שלום, כי דבורה ישבה תחת תומר משום ייחוד. רש"י מפרש שעץ התמר הוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית, ובתוספות פירש שחששה לייחוד "כשבאין אליה בני ישראל למשפט" ובעיון יעקב הקשה על תוספות, הכיצד יהיה שייך דין ייחוד כאשר באים אליה למשפט, והרי בכל משפט יש שני צדדים, ולפי האמור בגמרא בקידושין מותר לאשה להתייחד עם שני גברים. ואין לומר שמדובר שבא רק אחד מהצדדים, שכן אז חזקה על דבורה שלא היתה שומעת אותו, שכן אסור לדיין לשמוע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו (ולמדו זאת מהמילים "מדבר שקר תרחק" וכאמור בגמרא שבועות, ריש פרק שבועת העדות), ותירץ שלאשה מותר להתייחד עם שני גברים רק כאשר אינם פרוצים, ואם כן דבורה חששה שמא יבואו צדדים פרוצים ואז יהיה חשש לייחוד.