ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ד'
רש"י
ראשי חדשים. אין בו ביטול מלאכה כל כך שאין הנשים עושות מלאכה בהן
תוס':
ושאין בהן ביטול מלאכה כגון ראש חדש קורין ארבעה וקשיא . דהא בפרק אין דורשין בחגיגה (דף יח. ושם) אמרינן ראש חדש יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה וי''ל דודאי מותר הוא בעשיית מלאכה לאנשים אבל נשים אסורות במלאכה לפי שלא פרקו נזמיהן במעשה העגל:

שאלה: בשל מי תיקנו עיקר הקריאה בציבור?
תשובה:
כמות העולים בקריאת התורה בכל מועד אמורה להקבע בפשטות לפי רוב או עכ"פ עיקר הציבור, אם כן אם הגברים שצריכים ללכת לעבודה, ולא יכולים לשמוע עליית רביעי בגלל ביטול מלאכתם היו העיקריים בתקנה הרי שבר"ח היו עלים רק 3 עולים שהרי לגבי הגברים נחשב זה יום הראוי למלאכה וביום כזה תקנו רק 3 עולים.
מהעובדה שכמות העולים נקבעת בהתאם ל"מנהגי" הנשים ובהתעלם מ"הלכות" הגברים מורה שעיקר תקנת הקריאה בציבור הייתה לנשים!!! (כנראה בגלל שגברים מחוייבים בת"ת בכל יום גם בלא תקנה מיוחדת זו)
כיצד נבין א"כ הברייתא של כג ע"א-
"ת''ר הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור "
בברייתא זו משמע ש"אפילו נשים עולות" ואילו לדברינו הן העיקריות בתקנה?
שתי תשובות אפשריות:
א: יש הבדל בין תקנת הקריאה בשבת ששם העיקר הגברים לקריאת ימי חול ששם נשים העיקר (למה? לא יודע)
ב: הברייתא נאמרה לאחר שחז"ל קבעו ש"אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור" וממילא היה חידוש גדול בציון העובדה שבמקור אשה יכלה לעלות למניין שבעה, ולא אמרו את החידוש ה"מטורף" שהן היו העיקר בתקנה הקדומה כיוון שזה היה מעורר תמיהה על תקנת חז"ל ש"לא יעלו".

נ"מ לדבר:
א: אין צורך במניין גברים לקה"ת (כמבואר שהברכות לא צריכות מניין אלא ציבור) אומנם לכאורה לא משמע כן מהמשנה בכג ע"ב אך נראה שלא כל הדינים ששם נלמדו מ"עדה" וע"כ גם קרה"ת לא בהא תליא אלא ב"ציבור".
ב: בתעניות יכולה אשה (ואף קטן) מתענה להשלים את סך המתענים כדי לקרוא "ויחל" גם בלא להזדקק ל6,7,10 גברים מתענים דווקא.
ג: בהשתנות הגדרת "כבוד הציבור" למציאות שנשים עוסקות בעיסקי ציבור ייתכן וראוי להחזיר התקנה למקורה ולחייב הנשים לשמוע קה"ת בשני וחמישי ובוודאי שבר"ח (כמובן לאפשר להן לעלות שאל"כ לא ישמעו לנו ש"חייבות הן")
אומנם ייתכן שכיוון שבימינו נשים חכמניות הן ויכולות ללמוד תורה בביתן הרי שחזר דינן להיות כגברים שיכולים להפטר ע"י ת"ת בבית (ואולי עדיף ללמד לנשים שיקפידו לקרוא הפרשה כל שני וחמישי בביתן וכמובן שלא יפרשו מהציבור בשבת)