רש"י לא כותב ונעשה בעל מום אלא "והוא המום" ונראה דמפרש כהדגשת התוס' אצבעו בסכין טמאה. שהיתה אצבעו חתוכה עד משהו אחרון דכשנגע בו הסכין נטמא ונעשה בעל מום:
וכוונתו לומר שמדובר כשהמום יוגדר כמום באותו רגע שחותך וזה מוכרח להיות כשזה כבר חתוך ברובו כי בתחילת החתך אינו מום