התלמוד הבבלי (מסכת יבמות דף פז עמוד ב) קובע "עד אחד נאמן" מוסיף רש"י: "והא ודאי פשיטא לן דסמכי' עליה כל זמן שלא נחשד דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חברו ואין לך אדם סומך על בני ביתו".

מנין שצריך השגחה על כשרות בחנויות? האם המוכר חשוד כלא מהימן?

ואם נאמר שהוא נוגע בדבר, איך מאמינים לאישה על ספירת ימי נידתה, הרי גם היא נוגעת בדבר, וקרובה אצל עצמה?