רבי יוסי מקשה על דעת רבי יהודה וכי היכן מצינו מילה לשמה כלומר שאין זה משנה שהכותי מל לשם הר גריזים ומקשה רעק''א הרי ידוע שכוונה הפכית מגרעת במצוות
וא''כ הכותי מל לשם כוונה הפכית ואין זו מצווה ומחלק רעק''א בין דין כוונה במצוות שם כוונה הפכית מגרעת גם אם מצוות אינן צריכות כוונה ובמקרה זה מחדש רעק''א שהואיל והמצוה מוטלת על האב והאב מכוון לשם מצוה המצווה מתקיימת אך דין לשמה במילה הוא לא דין בקיום המצווה אלא בעשיית המצווה וממילא אם לא צריך לשמה בעשיית המצוה אין זה מגרע גם אם תהיה כוונה הפכית כי המעשה הוא מעשה יבש ללא משמעות של קודש ורק הענין שתהיה מציאות של מילה ועיין בתוך רעק''א