תחילה אצטט את הגמרא

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מג עמוד ב

מתיב רבא: מקצתן לראשון וכולן לשני - ראשון קנה, שני לא קנה!

כדי לתרץ את השאלה אני רוצה ליצור הבדל בין הסוגיא שלנו לסוגיית שכיב מרע

בסוגיה שלנו :
הנודר דיבר על נכסיו בלי לומר במפורש מה לגבי מה שהפקיר

בסוגיית שכיב מרע :
הגוסס אמר במפורש שרוצה לתת לשני גם את מה שנתן לראשון

אז או שלא הבנתי נכון את הסוגיות ואין הבדל בניהם כלל
או שהבנתי נכון ויש הבדל אבל רבא לא יחס להבדל הזה חשיבות להלכה ורב אבא כן יחס לזה חשיבות להלכה וזה שורש המחלוקת שלהם