נזיר נ״א. אנו לומדים ״ ת״ר , איזהו מת שיש לו רקב , מת שנקבר ערום בארון של שיש״ כו׳
המפרש ( ד״ה איזהו)״ ואנו אין לנו הל״מ שיהא רקב מטמא אלא רקב הבא מן המת עצמו בלא תערובות ״
נזיר נ״א: ״רקב דמטמא היכי משכחת ליה ? ... ושלקו במי טבריא ״
תוס׳ ( ד״ה ושלקו ) ״ להשיר עור הראש ועור הגוף ״

שאלתי :
מאמתי ,ומי ? סך מת במי טבריה ופושט עורו ( בזיון המת ..) ואם כן פירושו של התוספות מרוקן מתוכן את ההלכה למשה מסיני. שמעולם ולעולם אין מציאות שהיא תתקיים.








הדף היומי בווטסאפ : 052-6868691