רש"י בדף מב: (שלוש שורות מלמטה):
"או לא מכור - ואם נגח [ נֻגַּח‎ = ‎נוגח, אֲשַׁבֵּחַ ] - קנסו לרבו ראשון דאין אדם מקנה דבר שלא בא ‏לעולם".

הנ"ל, על פי האיבעיא בגמרא: האם ניתן למכור עבד לאדם אחר, ואדם אחר זה יהא הבעלים של העבד רק כדי לקבל את קנס ה"שלושים שקל" מבעל השור המועד - אם העבד ינוגח על ידי שור זה.‏