אודה למי שיאיר את עיני:
הגמרא מקשה על האמור במשנה האיש מקדש בו ובשלוחו, השתא בשלוחו מיקדשא בו מיבעיא, ומתרצת מצוה בו יותר מבשלוחו.
ואותה קושיא גם על המשך המשנה, האשה מתקדשת בה ובשלוחה, השתא בשלוחה מתקדשא בה מיבעיא, ומתרצת מצוה בה יותר מבשלוחה.
מדוע לא נשאלת אותה שאלה גם על הסיפא האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו, השתא בשלוחו מיקדשא בו מיבעיא.
ראיתי שאלה זו בעבר, אך עתה איני זוכר התשובה