המשנה אומרת: "אחד שור ואחד כל בהמה -
1. לנפילת הבור,
2. ולהפרשת הר סיני,
3. ולתשלומי כפל,
4. ולהשבת אבידה,
5. לפריקה,
6. לחסימה,
7. לכלאים,
8. ולשבת;
וכן חיה ועוף כיוצא בהן. א"כ, למה נאמר שור או חמור? אלא שדבר הכתוב בהווה.

בדיון על המשנה הקודמת מדובר ש"לנפילת הבור" זה רק אם השור:
"נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן סומא ומהלך בלילה - חייב",
אולם אם הוא "פקח ומהלך ביום - פטור"; ואמאי? נימא: מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח! אלא לאו שמע מיניה: לא אמרינן מגו,

כל 8 הלימודים על "דיני השוורים בתורה" נלמדים מגזירה שווה. איך בכל זאת יש הבדל בין "שור לבור" שזה רק על שוורים עם לקויות כאלו ואחרות, ואילו בשאר מקרי השוורים זה חל גם על שוורים רגילים?

למה "השור של הבור" יצא מן הכלל של שאר 7 המקרים האחרים?