"מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות? אמר לה: אין אשה חכמה אלא בפלך. אמר לו הורקנוס בנו: בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה. א"ל: יישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים". כוונת ר' אלעזר בכדי שלא יביאו לתיפלות- דבר עבירה.

שלוש שאלות בדבר:
1. ביטוי חריף עד כדי כך?
2. לשיטתו עדיף שכל עמ"י יפסידו את התורה לשם כך?
3. מדוע דווקא לשון שריפה, ולא טביעה/קריעה/גניזה?

התורה היא 'אש שחורה ע"ג לבנה', (תנחומא בראשית א)
כהן זה הקב"ה (נועם אלימלך, פ' מצורע),
ודין בת כהן שזינתה-תשרף.
תשובה-לענ"ד:
בעצם אמר ר' אלעזר- מוטב להמנע מלגרום ליהודיה אחת לעבור על ל"ת- מג' חמורות ולהיות נידונה בשריפה, מכל מצוות עשה של לימוד תורה של עמ"י.
(מסתבר שהמטרוניתא הייתה יהודיה, אחרת הורקנוס לא היה מצטער על איבוד הצדקה ממנה או לא היה נוטל מלכתחילה).
ואולי שתיקתו של ר' אלעזר רמזה לאותה תשובה בעניין העגל- החומרה שבבגידה.
וכן משה רבינו לא מסר לעמ"י הלוחות בכדי למנוע מהם כליה על עוון בגידתם באחר."לא יהיה לכם...אחרים על פני"(שמות כ, ב).

["כה דברי כאש" (ירמיהו כג, כט)- דברי=דביר -ביהמ"ק
גם ביהמ"ק נחרב ויבנה באש- "כי באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה" (מתפילת נחם).
גם ביהמ"ק נשרף בעקבות הבגידה של עמ"י באישם-הקב"ה.]
יש למישהוא מקור על הקשר בין ביהמ"ק לתורה?