הגמרא מנסה בהוו"א להשוות בין אשת איש שאמר בעלה טרם פטירתו כי אין לו אחים בנוסף לחזקה שאין לו אחים.
הגמרא דוחה את ההשוואה שהרי בשבויה מקלים היות ושומרת עצמה מפני השבאי ןבנוסף אשה ועד אחד נאמנים להעיד על טהרתה ומותרת לכהן.
אשת איש לעומתה עונשה בחנק וחמור יותר.
הגהות הב"ח על הרשב"ם כבר מרגיש בדבר ומעיר שאפילו שאינה א"א כעת עדיין "איסור חנק.... לא נסתלק ממנה".
מה המשמעות והסברה בזה ?