מביאה הגמרא ציטוט - "תנן התם , המלוה את חבירו בשטר וכו'" (ב"ב מב,א // ב"ב קעה,א).
שואל שמואל את שאלתו אצלנו "בעי שמואל , דאיקני וקנה מהו וכו'"
מנסה הגמרא לענות - "א"ר יוסף ת"ש וכו'" (כתובות קי,א) ודוחה הגמרא.
מנסה הגמרא שוב לענות - "א"ר חנא ת"ש וכו'" (משנתנו) ודוחה הגמרא.
מנסה הגמרא שוב לענות - "מתקיף לה רב אשי וכו'" (משנתנו) ודוחה הגמרא.

בד"כ הגמרא מביאה סיוע או דחיה לשאלה או לפסיקה ממקור הקרוב ביותר ואח"כ ממקורות אחרים.
האם אצלנו ישנה סיבה אחרת שכך הסדר ?