הגיעני במייל (מגולש בשם: אוריאל פ):

דעת רבי נחמיה היא כי מספר בני העיר הראויה להעמיד בה סנהדרין הוא מאתיים ושלושים, וטעמו כנגד שרי עשרות.

ומפרש רש"י כי מאתיים ושלושים הלוא הם 23 עשיריות, ובעינן שיהא כל אחד מן הסנהדרין של כ"ג, שר על עשרה. והטעם, משום שעל פחות מעשרה אין זו שררה.

ויש לעורר ולהתעורר.......
כי הנה רש"י נקט בלשונו שיהא כל אחד מעשרים ושלושת הדיינים שבסנהדרין "שר על עשרה". והלוא לפי החשבון כל אחד מהם אינו שר על עשרה כי אם על תשעה, שהרי הוא עצמו העשירי....

וי"ל שטמון כאן לקח נפלא....
כי 'שר בישראל' איננו שר רק על זולתו, כי אם 'שר' גם 'על עצמו'!!!!
כי סמכות שררה וממשל איננה רק ביחס לזולת... אלא מחייבת היא את השר והמושל כאחד מתוך הכלל כולו.