מצינו בסנהדרין דף ח' ע"ב
תשלומי כפל כו'. שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב: ילמדנו רבינו, דיני קנסות בכמה? - מאי קמיבעיא ליה? הא אנן תנן בשלשה! - אלא: יחיד מומחה קמיבעיא ליה, דאין דיני קנסות או לא? - אמר ליה: תניתוה: תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה - בשלשה. מאי שלשה? אילימא שלשה הדיוטות - האמר אבוה דאבוך משמיה דרב: אפילו עשרה והן הדיוטות - פסולין לדיני קנסות. אלא - מומחין, וקאמר שלשה.

מיהו "אבוה דאבוך" – לכאורה אבי רב חסדא. ולא מצינו בשום מקום על משפחתו של רב חסדא. הרב אהרון היימן תיקן שצ"ל "אבוה דאימך", אמך – בתו של רב חנן בר אבא חתנו של רב. ואם כך זה מובן.

ומעניין שהרב היימן כתב "אבוה דאבוך – ט"ס הוא שם" מדעתו ודקדוקי סופרים לא חש לזה (כי לא היה נוסח כזה לפניו).

וזה הנוסח בדיוק בכתב היד התימני ביד הרב הרצוג (כתב יד שלא עמד בפניהם).
כדאי לעיין בכתב היד הזה, שאמנם הוא מאוחר יחסית (המאה ה-16 בזמן שהיה כבר דפוס) אך משמר כנראה נוסחים מוקדמים מאוד. ר' ד"ר מרדכי סבתו עשה עבודת דוקטורט על כתב יד זה (יצא לאור במכון יד צבי). את נוסח כתב היד ניתן לראות באתר הגניזה.