"בן עזאי בקל וחומר מייתי לה, ומה חטאת שאינה כליל שחטה שלא לשמה פסולה, עולה שהיא כליל לא כל שכן?
מה לחטאת שכן מכפרת, פסח יוכיח. מה לפסח שכן זמנו קבוע, חטאת תוכיח, וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן קדשים ושחטן שלא לשמן פסול, אף אני אביא עולה שהיא קדשים ושחטה שלא לשמה פסולה".

אחרי שיש לנו הצד השווה שלומדים עולה מחטאת ומפסח,
איזה לימוד זה? של קל וחומר או של במה מצינו?

כי אם זה עכשיו הופך למה מצינו, מדוע שלא נלמד גם שלמים בדיוק כמו שלמדנו את העולה?
אמנם הגמרא ממשיכה ושואלת למה שלא נלמד אשם, ופורכת אבל הפירכא של הגמרא לא תועיל לנו לשלמים שכן שלמים כן באים בציבור בחג השבועות.