אי נמי לשודא. לפר''ת דמפרש דשודא למי שירצה הדיין ליתן יתן צריך לומר דהכא היה בעל דין שכנגדו ת''ח והיה ירא שמא יתן לו כדאמר (כתובות פה:) תלמיד חכם קודם גבי נכסיי לטוביה ולכך שלח ליה שגם זה ת''ח ויעשה שודא למי שירצה:

נראה שפירוש זה שנכתב כאן לא ייתכן
הרי אם היה שכנגדו ת"ח בעצמו, כלל לא היה מעלה בדעתו ר"נ את הסברו הראשון למכתבו של ר"י- שעשה להקדים דינו (הרי היה מקדים בשביל הכנגדו גם בלי לדעת שעולא עצמו ת"ח) אלא פשוט שהיה ברור שהכנגדו לא היה ת"ח
וממילא י"ל שגם זה נקרא שודא ולא רק כדברי ר"ת