הוא החליט לפתוח חנות אבל הוא לא היה סגור על עצמו מה הוא רוצה למכור בחנות, בהתחלה הוא חשב לפתוח חנות רגילה, מן מכולת של פעם שבאים וקונים שם מוצרים עם סלים מרושתים מפלסטיק, אבל בעידן הסופר הוא העדיף לזנוח את הרעיון מהר, אז הוא החליט לפתוח חנות לעיצוב הבית, שכל מעצבי הבית ימצאו שם את כל הדברים המיותרים שאף אחד לא באמת צריך שיהיה לו. הוא פתח חנות-גלריה מכל האוסף שהצטבר אצלו במחסן, לא היה ברור לקונים מה הוא מוכר בחנות וגם הוא לא תמיד ידע לענות ''מה הוא עושה שם'', אבל דווקא זה גרם לאנשים להסתקרן ולרצות להיכנס לחנות ולברור מין אחד או שניים מהדברים הלא קשורים שהציג לראווה בתוך עולם שלם של בלגן.
נכנס לחנות בחור, הוא חשד עליו שהוא גוי, אבל זה לא מקובל לשאול תעודת זהות מבן אדם שנכנס לחנות, ביקש לקנות איצטרובל ובנות שוח ופטוטרות וגם ביקש בנוסף קורט לבונה זכה, רצה לשאול אותו המוכר, בשביל מה לו כל זה אבל זה לא היה עניינו להיכנס לאנשים לחיים, וכשם שלא היה אכפת לו אם האנשים שנכנסים לחנות אוכלים בדץ או רבנות כך הוא לא שאל את הבחור מה הוא עושה עם האוסף דברים המוזר שהוא מבקש לקנות. שאל אותו המוכר איזה איצטרובל הוא מעדיף, אצטרובל תורניתא או אצטרובל מפרי הארז?, הבחור לא ידע מה ההבדל, הוא רק צריך את כל זה כדי לקשט את העץ החדש שלו.
''ממתי מקשטים עצים?'' הזדעזע המוכר שלא רגיל להתערב בחיים הפרטיים של כל הבאים אצלו, אבל למכור את כל המוצרים האלה ביחד בתור ערכת מתנה לחג היה נראה לו מוגזם, וכשהבחור גחן קדימה לחפש משהו מהמדף, הוא קלט את הצלב הזהוב שלו מבצבץ לו מתוך השרשרת שעטרה לו את הצוואר, המוכר אמר לו להמתין ורעדו לו הידיים, רצה להגיד לו שיעוף לאלף עזאזל, לסטור ולירוק עליו ועל הערכת חג שהוא מבקש ממנו, שיתבייש, אבל אז הוא הביט עליו וראה שהוא לא עשה שום דבר לא בסדר, כולה הוא ביקש לקנות איצטרובל, בנות שוח ופוטטרות, לא גנב ממנו ולא ניסה לרמות, זה לא אשמתו של הבחור שהמוכר מציץ לו מתחת לבגדים, גם זה לא יפה ככה לעשות סלקציה, חסר רק שהוא ישים שלט בחוץ ''אין כניסה לגויים ול...'' אז הוא נשם עמוק כדי להירגע והציע במקום למכור לו שלוש במחיר מבצע, הבחור שמע מבצע ושמח, הסתחרר והתעוורו לו העיניים מהמבצע המשגע, שכנע אותו המוכר לקנות שלוש במבצע ושימכור לחברים שלו גם, שיתעוורו גם הם מהמבצע.
נכנס לחנות עוד אחד, שאל ''תרנגול למי, תרנגול למי'', הציע לו המוכר פסלון שחור בצורה של תרנגולת, אבל הוא רצה דווקא תרנגולת לבנה, אז המוכר חיפש לו, עמוק בתוך ערימת הזבל שהצטברה אצלו מימים ימימה ומצא לו תרנגולת לבנה ויפה, התרגש העוד אחד וצעק בחנות ''תרנגולת לבן למי, תרנגולת לבן למי'' ראה המוכר שהוא להוט על הסחורה אז הוא הפקיע את המחיר ובכל זאת העוד אחד לא ויתר והיה מוכן לשלם כהוגן, העיקר לזכות בתרנגולת הלבנה, נלחץ המוכר שבסך הכל רצה להיפטר מכל הזבל שהוא צבר מחמישים שנות קיום הראשונות שלו, ופתאום הוא מוצא את עצמו שותף לעוברי עבירה, אמר לו שהוא מוכן למכור לו את זה רק ביחד עם כל התרנגולים השחורים, אמר העוד אחד ''בסדר, זה וזה'' אבל אז המוכר התעקש ולא רצה בשום אופן למכור לו. עד שבסוף הוא נשבר ובכה לו בחנות, סיפר לו על הבן החולה שיש לו בבית ושעכשיו הוא מתחתן והוא הבטיח לעשות לו הפתעה למסיבת הרווקים שלו, שמע המוכר את כל התירוצים שתירץ לו ולא ידע להחליט איזה מהם יותר טוב מהשני, מכר לו את התרנגולות לבן ושחור, חייכו זה לזה ולחצו ידיים, לפני שהוא יצא, שאל אותו המוכר, אם הוא רוצה במקרה דקל טוב, חשב העוד אחד שהוא מציע לו עץ דקל טוב, הוציא לו המוכר פירות דקל טוב בתוספת נקלס וקורייטי, חצב וקסבא, בקיצור עשה לו סלט.