בין לרב חסדא בין לרב נחמן בר יצחק תתסר בהנאה קשיא!
דרש רב נחמן בריה דרב חסדא מאי דכתיב {שיר השירים א-ג} לריח שמניך טובים למה ת''ח דומה לצלוחית של פלייטין מגולה ריחה נודף מכוסה אין ריחה נודף
ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו שנאמר {שיר השירים א-ג} עלמות אהבוך קרי ביה עלומות
ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו שנא' עלמות אהבוך קרי ביה על מות
ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות אחד העוה''ז ואחד העוה''ב שנא' עלמות קרי ביה עולמות:|סדגש|

להבין הקשר בין הדרשה לבין הדין שנדון מקודם נבאר כך:
בסוגייתנו הציעו ר"ח ור"נ בבית המדרש סברא להסברי את הדין של איסור גבינת עכו"ם.
לאחר דור דבריהם נדחו בבית המדרש ע"י קושיא חמורה שאין לה תרוץ.
נשאלת השאלה, האם היה ערך לדבריהם של ר"נ ור"ח בתור ד"ת והאם ניתן לומר שהלכו לבית עולמם עם תורה שהינה 'שקר' בלא יכולת לתקן וללמוד 'תורת אמת'?
השיב ע"כ בנו של ר"ח מהפסוק שאין כך הדברים אלא מה שלימד הת"ח בבית המדרש והלך למרחוק הינו תורה חיה שיכולה להמשיך ולהתברר עד שתתגלה אמיתה של תורה וכל מי שהיה שותף לברור זה, וגם אם רק בהצגת ההבנה הלא נכונה, שותף לחיות זו וע"כ גם מלאך המוות לא יכול לפגוע בחיותו וגם מעברו לעוה"ב לא פוגע בו וברגע שמתגלה האמת בעוה"ז הרי מייד מגלה זאת גם הת"ח שטעה ונמצא שכלל לא הושפע ממיתתו ומעברו לעולם הנשמות