מקור האיסור - מעשה אמנון ותמר
רמב"ם הל' איסורי ביאה כב,א
"אסור להתייחד עם ערוה מן העריות בין זקנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות ערוה חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו והבעל עם אשתו נדה וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול אסור להתייחד עמה".
מחד , מדברי הרמב"ם משמע שייחוד אח ואחות אינו מאלו שהותר בהם הייחוד.
מאידך , ישנם פוסקים המתירים ייחוד אח/אחות.
לשיטת המתירים , כיצד יסתדרו דברי הגמרא וממנה לומדים על ייחוד אחת ואחות כאשר לומדים מאמנון ותמר דבר שלהם לא נאסר ולכו"ע נאסר ?