זה היה אמור להיות טיול חוויתי ביותר, עמוק בתוך הג'ונגל, טיול של החיים, בין נחלים ומפלים, בהרים וגאיות, מקומות שכף רגל אדם רגיל לא דרכה, רק שבטים נידחים מעיזים להסתובב בג'ונגל. קראו לזה ג'ונגל כי המקומיים התנהגו כך, והוא הלך לבקרם, טייל במצעד פגאני עם תיק תרמילים על הגב, לפעמים הם עצרו ליד מיצג תיירותי, מיצגים שלמים של קלקלים וקלקלות, מיצגים שעבר עליהם הקלח, משחקי בובות ודמיון מודרך, שיחות על פסיכולוגיה בגרוש של פרויד ושל יום, ממש חוויה מטמטמת.


הוא שבר את המקל שהביאו לו לשתיים, שבר למקל את המפרקת, חנק אותו ושחט אותו, זרק אותו לפסלון הקטן שהיה על הרצפה, זה היה מוזר להם ששוברים את המקל לשתיים, המקל יש לו סגולות מאוד חשובות, סגולות של מקל, הוא צר וארוך, עשוי מעץ ואפשר לטאטא בו את הבית, הוא מאוד חיוני המקל, במיוחד בתקופה הזאת של השנה שעסוקים בניקיונות לפסח. את כל זה הם בטח לא ידעו, להם המקל היה משענתם, הוא היה מרגיע להם את הפסלון, היו מניחים אותו לפניו או שזורקים אותו על קרנו כטקס, המקל היקר, חבל ככה להרוג אותו, לשבור לו את המפרקת.

בפסלון הבא שהם ראו, הוא נזכר שהוא צריך להשתין, שאל אותם להתפנות והם אמרו לו לעשות על הפסלון, שזה בסדר אז הוא עשה כך, חרבן על זה את הנשמה, כי האוכל שלהם היה חריף והבטן שלו התהפכה, השפריץ על זה כהוגן, הפסלון אמר לו תודה ובירך אותו והם המלווים של הטיול התפוצצו מצחוק.

בערב הם עשו מחנה, אכלו מכל מה שמצאו באזור, צמחים ותבלינים וקינחו בחגבים טריים, את שאר החגבים שהם לא הצליחו לבלוע, הם הקריבו לאלים שמלווים אותם בטיול, שחטו את החגבים כאילו הם היו בהמות, וזבחו אותם לקרבן כאילו הם בחצר הפנימית של המלך.

בהמשך הם עברו ליד מגדלים קטנים של שלוש אבנים, המדריך הציע להם משחק, להתאמן בקליעה למטרה, אז הם ירו אבנים כל הצהריים, השתעשעו כמו ילדים, בנו מגדלים מגדלים של אבנים משולשים, כל אבן שהם זרקו נוסף לפסל האבן שהם בנו, ואחרי כל אבן שהקטירו הוסיפו עוד אבן למשחק.

בדיוטי פרי, הוא נזכר שהוא לא קנה שום מזכרת לעובדת הפיליפינית שלו, עבר על מדף המזכרות, עמדו שם שורות שורות של בובות מפוסלות, מוכנות לשימוש מיידי, רק לפתוח ולעבוד, והוא לא יודע אם הפסלון עבודה זרה או שעדיין שמורה לו זכות החפות מפשע.

עבר ליד עץ המזרקה בדרך לעליה למטוס, הם כל התיירים השתחוו והרעיפו על זה תפילות ובקשות, זרקו שמה מטבעות ושטרות כדי שהמטוס ימריא בשלום, אז הוא חיכה אחרי שהם הלכו, ואז הוא לקח משם את כל הכסף שהם שמו, רק את האוכל הוא השאיר, ממילא אין לו תיאבון אחרי מה שאכל בטיול של הלייף שלו.

כשהגיע לארץ, נחת בשלום אבל זה לא עשה לו נחת, היה חם רצח, השמש כמעט הרגה אותו מחום, פגש חבדניק שהציע לו להניח תפילין, סיפר לו מאין חזר, ומה היה לו בטיול הזה, איך הוא שבר למקל את המפרקת, השתין וחירבן שפריצים, שיחק האש ובאבני אש, ומזה חוויות, החבדניק הביט בו בעצב והוא הרגיש פתאום שהחום הזה, זה לא החום הרגיל של הקיץ, זה החום של הגיהינום