"דהוה בדוולא מי אמרינן מודינא ביה דצריך להוליך דמיו לים המלח ודמי שאר היין שבחבית מותר ומשום כיסופא קאמר הכי אבל איהו כוליה שרי".

רב היה ראש הישיבה במחוזא ופסק עפ"י הנראה לדעתו הגדולה , מדוע התבייש להציג ולהגן על שיטתו מפני רב הונא בריה דרב נחמן ?

רש"י בעמוד הקודם מציין עובדה שמן הסתם חשוב לדעת אותה
"איפליג עליה - ולא היו אצלו בעיר להתווכח עמו" , מדוע חשוב לנו לדעת את זה והאם זה גרם לשינוי דבריו של רבא עד כדי שהתבייש להציג שוב את דעתו ?

מדברי הרמב"ם עולה שאכן נפסק להלכה שלא כדעת רבא (הל' מאכלות אסורות יב,א)