משנה שהובאה אצלנו ומקורה בטבו"י ב,ז
"רבי יהודה אומר, מפיה ומשוליה, טמאה. מן הצדדין מכאן ומכאן, טהורה".

משנה במקוואות ז,ו
"מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, ירדו שנים וטבלו זה אחר זה, הראשון טהור והשני טמא. רבי יהודה אומר, אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור".

במקוואות רבי יהודה משתמש ביסוד גוד אחית ורע"ב מבאר במקום ?
"דאמרינן גוד אחית, והוי כאילו המים שהעלה הראשון בגופו הן מחוברין למי מקוה ולא נחסר משיעורו כלום.ופירשו בגמרא דחגיגה [דף י"ט] דלא טיהר רבי יהודה אלא במעלות דרבנן, כגון שהיה טהור לחולין וטבל להיות טהור למעשר, או שהיה טהור למעשר וטבל להיות טהור לתרומה. אבל לעלות מטומאה גמורה לטהרה, דברי הכל טמא".

א. מדוע במשנה בטבו"י התיר רבי יהודה מן הצדדין ולא נאסר כמחובר ובמקוואות קיים החיבור ?
ב. מדוע אין בזה חיבור בכל היין שבחבית ליחידה אחת והכל יאסר ?
ג. מדוע יש להשוות בין חבית שנפל הברז והעכו"ם מונע את דליפת היין (גזירת חכמים) לבין טבו"י שפוסל את התרומה מדאורייתא ?