"רב יצחק בר יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא שבקיה ואזיל לרב ששת....א"ל לא מש"ה מר כי בעינא מילתא פשיט לי מסברא כי משכחנא מתניתא פרכא לה רב ששת כי בעינא מילתא מיניה פשיט לי ממתניתא דכי נמי משכחת מתניתא ופרכא מתניתא ומתניתא היא"

מה לא בסדר מבחינת רמי בר חמא במעשהו של תלמידו ועוד במיוחד לאור סיומו של המהלך ובו למעשה רמי בר חמא מודה שאין לו תשובה לשאלת תלמידו לשעבר ?

יש הסבר בכלל להוו"א להשוות בין טיפת על הבגד ולבין שטיפת כל הכלי לאחר בישול הבשר ? מה בכלל ההשוואה בין הרתחת כלי לבין כתם על הבגד (פיזיקה בסיסית כזו , מן הסתם היתה ידועה גם בזמנם) ?

יש איזשהו מסר בכל הסיפור מעבר לדיון "הטכני" לכאורה המובא כאן ?