מתוך שיעור של הרב מוטי אלון על "ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון" - דף קי' למנחות. סיום והתחלה טובים לכל עם ישראל.

הזכרנו את "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון". אינני יודע אם פעם הזכרנו, אבל אני רוצה להזכיר את זה עכשיו. אמרנו על זה עכשיו, שלפי המדרש הכוונה היא שמיכאל השר הגדול מקריב על המזבח את קדושי, את צדיקי ישראל על המזבח, ועל זה אנחנו מתפללים "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון". זה לא עוד קורבנות, זה לא קורבנות של ספר ויקרא במובן הרגיל שחשבנו עד עכשיו. מי שזוכר, ומן הסתם, הרי אמרנו שההפטרה היא גם נוסח אשכנז וגם נוסח ספרד, אז מוכרחים להראות בכל זאת משהו שהוא שונה. מי שזוכר יש הבדל בין נוסח אשכנז ונוסח ספרד במילה אחת פה. בנוסח ספרד כולם אומרים "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון", כך בנוסחאות ספרד. בנוסח אשכנז איזו מילה לא נמצאת? "מהרה". זה נשמע עכשיו ככה דיון של נוסח, אבל שניה אחת תשמעו משהו מדהים. אני כתמיד תמהתי בדבר אחד. התוספות חי באשכנז, והוא מן הסתם התפלל נוסח אשכנז. הוא לא זכה למה שאנחנו זוכים שילדינו כבר לא יודעים בכלל מה זה נוסח ספרד ומה זה נוסח אשכנז, והם הכל מתבלבלים בזה "ברוך הוא וברוך שמו", ו"בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה" והכל כבר בעזרת ה'. הוא ידע נוסח אשכנז. תראו מה כתוב אצלו בסידור. הוא אומר בסוף מקור 7 "והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון". האם את זה הכניס המדפיס שהתפלל נוסח ספרד? איך זה נכנס? לא הבנתי אף פעם, עד שגיליתי דבר מדהים, שאינני יודע אם הזכרתי אותו. זכור לטוב, ידידי פרופסור אברהם גרוסמן, בספרו חכמי אשכנז הראשונים מצטט את זה. הרב יעקב הלוי שהיה רבו של רש"י, אנחנו ערב מסעי הצלב, הימים ימים נוראים, ימים קשים. יהודים יוצאים לעבודתם, ואינם יודעים מה ימית יום. יהודים יודעים שהם יצטרכו אולי לקדש את ה' היום, כי הם לא ימירו את דתם. לקדש אז את ה' ולא להמיר את הדת זה רק משמעות אחת.
... ובאותו יום, ביום אחד מן הימים עומד רבי יעקב הלוי בבית-המדרש, זה סיפור פלאי. ופותח את הסידור, ובסידור בנוסח אשכנז היה כמו בנוסח ספרד "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון", כך היה לפניו בסידור. הוא עומד לפני התלמידים והקהל ואומר: הפירוש של הפסוק הזה בתפילה הוא על הקדושים שנהרגים פה כל יום, עליהם נאמר "ואשי ישראל ותפילתם". אם נגזר עלינו אנחנו מתכללים בכלל ישראל ואומרים "באהבה תקבל ברצון", אבל אנחנו לא נאמר "מהרה". לרצות שזה יהיה "מהרה"? ובאותו רגע הוא מבטל את "מהרה"? משם בנוסח אשכנז יש "ואאשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון". אבל לנוסחאות הספרדים שלא היו שם לא הגיע השינוי. זה סיפור היסטורי מדהים.