בתוס' שלנו מובאת שיטת ר"ת הידועה שיש ב' דיני שקיעה, בדרך כלל תחילתה, ובלשון משתשקע לסופה (אגב נגד המשמעות המקובלת שמש.. מורה על מידיות). ויש לחקור לענין "הערב שמש" לגמר הטהרה שהוא לשון בפני עצמה, לר"ת אי הוא בתחילתה או בסופה. ובדרך דרוש אפ' דלכן חסידים ואנשי מעשה מתפללים לאחר השקיעה להרויח טהרה זו לבעלי קרי שטבלו בבוקר.. (כמו שאמר ר' שלמה קרליבך בשם חסיד זקן שחסידים לא פוחדים כל כך מהחושך כמו הליטאים).