1. המאמר פותח: "אם שחטו בהמה ומצאו בתוכה עובר (בין חי ובין מת) הוא מותר באכילה ללא שיהיה חייב שחיטתה. ניתן להציע שתי סיבת להיתר זה...". ע"כ.

וברור שצ"ל ללא שיהיה חייב שחיטה ולא שחיטתה, כך יובן שהכוונה לעובר (בן פקועה) ולא לשחיטתה של אימו שכבר נשחטה.

2. כתוב: "מכל מקום אסור לאכול את העובר עד שהוא ימות כשם שאסור לאכול את הבהמה בעודה מפרכסת לאחר השחיטה (שו"ע, יו"ד כז, א). "
מהניסוח משתמע עד שהעובר/בן הפקועה ימות מאליו, וזה לא ברור לי, (הוספת מילת הקישור כשם שמשמעה כמו ש... מקשה על הבנתי).
3. לא ברור לי איך הסעיף המובא בשולחן ערוך יורה דעה המדבר רק על "חתך מבהמה לאחר שנשחטה כראוי ועודה מפרכסת..." קשור לבן פקועה שאינו חייב שחיטה "כראוי".

4. כתוב: "...בהמשך, מביאה הגמרא (דף סח עמוד ב) את המחלוקת בצורה הבאה:" - והכוונה לא בהמשך לדף סט אלא בהמשך העמוד קודם... שם אמרה הגמרא "רב אמר: יש לידה לאברים, ורבי יוחנן אמר: אין לידה לאברים". (נדמה שהמשפט צריך עריכה אחרת שתבהיר זאת).

לדעתי יש לעיין היטב גם בהמשך המאמר.