הביטוי "שני כתובין אין מלמדין", משמעו הפשוט שאין בכוחן ללמד. אמנם האמת היא שמשמעותן שהם מלמדים ההיפך, והן בגדר מיעוט, שדוקא בשני אלו נאמר ולא באחרים, (והראיה מעצם העובדה שהתורה נאלצה לחזור על הדבר במקום שני ואינו נלמד מן הראשון, כפי שהדבר נרמז כאן, למה לי וכו'), ולא רק שלא מלמדים אלא מלמדים שלא.
בסוגייתינו הדבר ניכר היטב, שהנה אביי מחדש כלל חדש, שגם כשאתה בא ללמוד מגז"ש, כלל לא מבנין אב, ובכל זאת אם הדבר כתוב פעמיים אין מלמדין. למרות שלא מתוך המה מצינו אתה למד, שאז זה הגיוני שאם מצינו פעמים אין מלמדין, אלא אתה בא ללמוד מגז"ש לאחד המקומות, כמו כאן שאתה בא ללמוד פסח מגז"ש לעולה, ולא הזכרנו את החטאת ואין היא קשורה כלל ללימוד, ובכל זאת כיון שדין "סביב" נאמר פעמיים הרי זה גילוי שרק בשני מקומות אלו ותו לא.