איך שהוא הגיע לגיל 12 וקצת הופיעו אצלו הפצעונים, פצעונים קטנים בנפש שנראו בבירור על הפנים שלו, זה היה ברור לו שהוא לא יכול להמשיך להיות כמו אבא שלו וגם לא כמו אמא שלו.

כדורגל זה מה שהוא צפה חלם ושיחק, כדורגל כל היום ולא רק בהפסקות, הוא כבר החליט שמבחינתו הכל יכול לחכות, הלימודים, הבגרויות, הצבא, הכל.... לרבות הכל,
עד שאין לו את הגביע הוא נודר לא להפסיק לשחק, הוא מעריך שהוא יזכה בגביע בקרוב, הוא מעריך את עצמו יותר מדי, צועק לפני כל משחק ''ערכי עלי'' ומעריך שינצח.

אמא שלו משתגעת, איך ילד שעוד מעט יש לו בר מצוה מתנהג כמו חיה גסה, ''מנוול'' היא צועקת לו ונגעלת לראות את כל הפרצוף המחוצ'קן שלו מוכי שחין, אבא שלו כבר התייאש ממנו, לא סומך ולא יורש, לא סומך עליו ולא יורש... לא יודע מה התכוון אבא שלו..

מופלא השינוי שיכול לעבור ילד בגיל הסמוך לאיש, בגיל שנה הוא כבר ישן בלי אמא שלו בסוכה, בגיל שלוש הוא התעטף בציצית צחורה ותמימה, בגיל שש אבא שלו לימד אותו איך לנענע ולהתנועע, והוא ניענה את הלולב והתנוענע כשאמר הושענא נא, בגיל אחד עשרה הוא כבר ידע את כל הלכות תפילין בעל פה, פתאום קפץ לו ג'וק, המר המיר את כל החינוך שלו לכדור ועשה מזה שלוש פעמים קרבנו.

יש לו חברים מוזרים בקבוצה, חלקם עבדים אחרים סתם גויים, המאמן דווקא מבסוט ממנו, חושב שמחכה לו עתיד מזהיר (כלומר עד גיל 30 מקסימום), כבר הציעו עליו יותר ממיליון דולר, אבל המאמן שלו מחכה עוד קצת, בינתיים הוא מוכן למכור אותו לחצי, שישחק יום אצלם ויום אצלו במועדון, הוא אין לו כבר כוח לכל המריבות האלה, שרוצים לרכוש אותו במיליונים ושההורים לא מבסוטים ממנו.

ראה בחורה יפה שחוצה את הכביש, וזהו, סימא את עיניו, השתתק ונתפשט בו זמנית, ניגש אליה והציע לה פרח וחיוך של ילד מופלא, מה הוא צריך כדורגל, מה הוא צריך הורים, בחורה!! זה מה שהוא צריך, כל העולם לא נברא אלא בשביל פריה ורביה.

ברוכים הבאים למסכת ערכין !!