בדף כח. מובאית בריתא של המפלת יד חתוכה שהיא טמאה לידה. רב חסדא ורבה בר רב הונא אומרים שהיא אינה מקבלת ימי טוהר מספק משום שמא "הרחיקה לידתה. רב יוסף הקשה מהמשנה בדף כט. שגם שם לא ניתן לה ימי טהרה?
בעיון במשנה רואים שהיא מחולקת לרישא וסיפא:
ברישא - המשנה מדברת על מפלת ואין ידוע אם זכר או נקבה, שתשב לזכר ולנקבה;
בסיפא - על המפלת ואין ידוע אם ולד או לא, שתשב לזכר לנקבה ולנידה.
קושיית הגמרא בדף כח היא: אם אומרים "הרחיקה לידתה", שנכתוב ברישא של המשנה בכט. גם "ולנידה"?
וישוב אביי: שבאמת אין לה ימי טוהר ומה שלא כתוב "ולנידה" זה כדי שלא נחשוב שהקרבן אינו נאכל מספק. וכך מסקנת הגמרא ברש"י.
השאלה:
א. מה שייך "הרחיקה לידתה" ברישא של המשנה שידוע שהוא ולד שלם אלא שלא ידוע אם זכר או נקבה?
ב. לפי מסקנת הגמרא בכח. וכן ברש"י, אין לה ימי טוהר מספק, ואילו ברש"י במשנה בכט. כותב במפורש שיש לה?