מכך שקבעה שיש כלל ומיד אח"כ שיש גם יוצא או יוצאים מהכלל כאשר את היוצא מהכלל אינה מסבירה ומציינת בפירוש, וכי כל כך קשה היה לרבי יהודה הנשיא לכתוב בפירוש את היוצאים מן הכלל, הלא ספורים הם ?
ובכלל, לאחר פרק 'יוצא דופן' מתבקש היה לציין בעיקר את יוצאי הדופן בפירוט ובפירוש ולא בנסתר, הרי יוצא דופן יוצא לאור ( יום, מהרחם ) ומתגלה ואילו כאן דווקא מסתירה אותו המשנה. הלוא דבר הוא. מה פשר הדבר ?
אשמח לקרא הסברים