סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

פורום פורטל הדף היומי

נידהמט ע"איז כסלו תש"פ14:38כלי חרס שמוציא ואינו מכניס / ‏אמת הארץ
כיצד בודקין כלי חרס לידע אם ניקב בכונס משקה אם לאו (נידה מ''ט ע''א)
יביא עריבה מלאה מים ונותן קדרה לתוכה, אם כנסה - בידוע שכונס משקה, ואם לאו - בידוע שמוציא משקה. רבי יהודה אומר: כופף אזני קדרה לתוכה, ומציף עליה מים, ואם כונס - בידוע שכונס משקה, ואם לאו - בידוע שמוציא משקה.
לכאורה אין הבדל בין כניסה ליציאת מים, הכל תלוי בלחץ מים וגודל החור. והנה
עשיתי ניסוי. נקבתי תחתית כוס פלסטיק חד פעמית במחט בקוטר חצי מ''מ. היא מוציאה טיפות החל מגובה מים 1.5 ס''מ. הכנסתי אותה בכלי מלא מים עם תחתית כלפי מטה. המים התחילו להיכנס כאשר תחתית הכוס היתה 5.5 ס''מ מתחת לפני המים. הפכתי את הכוס והורדתי עם פיה כלפי מטה בתוך כלי גדול. אויר הלכוד בכוס התחיל לצאת דרך הנקב. אם תחתית הכוס נמצאת מעל פני המים בכלי אז האוויר ממשיך לצאת עד שמים ימלאו את הכוס מלמטה ויגיעו למפלס המים מחוץ לכוס. אבל אם תחתית הכוס מכוסה במים מלמעלה, אז אוויר הפסיק לצאת מן הכוס כאשר מים בכוס היו במרחק 4 ס''מ מתחתית הכוס. מרחק הזה 4 ס''מ לא היה תלוי בגובה המים בכלי מעל תחתית הכוס. ברור שלחץ אוויר לכוד בכוס שוה ללחץ מים בכוס. מאידך, ולחץ מים על החור מלמעלה שוה ללחץ מים בכוס פחות לחץ 4 ס''מ גובה מים.
למדנו מכאן שמים יוצאים בלחץ קטן מאשר נכנסים. לכן נקב מוציא משקה קטן מנקב מכניס משקה. למדנו עוד שלפי שיטת רבי יהודה המים מתחילים להיכנס למעלה (יותר מדוייק, אוויר מפסיק לצאת) כאשר הפרש לחץ אוורי לעומת לחץ מים מעליו קטן יותר מאשר הפרש לחץ מים על הנקב מלמטה לפי שיטת רבנן. מכאן שלפי שיטת רבי יהודה נקב מכניס משקה קטן מזה שלשיטת חכמים! ולא כפרוש רש''י.
אחר כך באותה המחט נקבתי נקב בצד הכוס. המים התחילו לצאת בגובה 3 ס''מ מעל הנקב. הכנסתי כוס לתוך כלי עם מים. המים התחילו להיכנס בגבוה 5 ס''מ מעל הנקב והפסיקו להיכנס בגובה 4 ס''מ מעל הנקב (למים תמיד יותר קשה להתחיל להיכנס. אבל אחרי שנקב נרטב, אז מים מספיקים להיכנס רק אחרי הורדה משמעותית של לחץ). לא נתן לעשות בדיקה עם נקב בצד לפי שיטת רבי יהודה.

מה סיבה לתופעות אלו? כידוע על פני מים פועלים כוחות קיווץ אשר שואפים לצמצם את שטח המים. לכן אם נוצרת כיפה כגון פני טיפה, אז כוחות אלו פועלים לכיוון מרכז הכיפה. אם ישנו נקב בתחתית הכוס אז נוצרת טיפה קטנה. עליה פועלים שלש כוחות: לחץ מים מלמעלה, כוח פני שטח מים כלפי מעלה וכובד הטיפה כלפי מטה, כלומר שני כוחות כנגד אחד. אם מים רוצים להיכנס מלמטה לכוס ריקה אז נוצרת טיפה קטנה בתחתית הכוס עם כיפה כלפי מעלה. על טיפה פעולים: לחץ מים למטה כלפי מעלה, כוח פני שטח הטיפה כלפי מטה וכובד הטיפה כלפי מטה. שני כוחות אשר מתנגדים לכניסת המים לעומת כוח אחד- לחץ הדוחף פנימה. לכן נדרש לחץ מים יותר גדול. לפי שיטת רבי יהודה, אוויר מנסה לצאת למעלה דרך הנקב והוא יוצר כיפה כעין טיפה ריקה. על כיפה זאת פועלים שני כוחות: לחץ אוויר מלמטה וכוח פני שטח של טיפה ריקה מלמעלה. כוח אחד כנגד כוח אחד. לכן נדרש כאן לחץ אוויר (שהוא בעצם הפרש לחץ מים בתוך הכוס ולחץ מים על נקב למעלה) יותר קטן ממקרה הקודם.
אם נקב בצד אז משקל הטיפה לא משנה כי הוא פועל בניצב לכיוון הלחץ. אז מדוע ישנו הבדל בין כניסה ליציאה? ונראה שאילו דופן הכלי היה שטוח, אז לא היה הבדל. אבל משום שכלי כעור נוצר הבדל. על טיפה שרוצה לצאת מופעלים שני כוחות: לחץ המים החוצה וכוח פני שטח טיפה פנימה. אבל עקמומיות של טיפה נמדדת ביחס לעקמומיות של הכוס בפנים והיא מחסירה ממנה. לכן כוח פני שטח של טיפה יתר קטן. אבל כאשר מים רוצים להיכנס, פני הכוס בחוץ כמורים בכיון הפוך מכמירות הטיפה אשר בולטת פנימה. לכן כח פני המים גדול יותר.
אם נעשה תחתית הכוס כעורה כלפי חוץ (כוס כזאת לא יכולה לעמוד) ונעשה נקב בה, אז מים יצאו ממנה בקלות כי כוח פני שטח של טיפה אשר פועל כלפי מעלה יהיה קטן יותר. לכן אם היה כלי נקוב מן הצד אשר הוציא משקה אבל לא הכניס משקה, ונשבר הכלי ועשו גיסטרא מדופן אשר בו הנקב והפכו אותו לתחתית, אז נקב זה יוציא משקה בקלות יתירה. לכן לא ראוי למי חטאת. ואם נומר, נביא גיסטרא אחרת ללא נקב ונעשה ממנה תחתית הכלי, והדופן עם הנקב תשמש לדופן על גבי תחתית זאת. על זה נאמר לא עושים גיסטרא לגיסטרא.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר