חשוקי חמד ברכות דף ז עמוד ב –

אורח שהתיישב על מקום קבוע של אחד המתפללים – האם להקימו או לא?

שאלה. נאמר במסכת ברכות דף ו ע"ב כל הקובע מקום לתפלתו, אלוקי אברהם בעזרו. וגם נאמר בברכות דף ז ע"ב כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו. וברמב"ם (פ"ה מתפילה ה"ו) נאמר, שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן ולעשותם. ואחד מהם תיקון המקום, כיצד, וקובע מקום לתפלתו תמיד. ויש לעיין מה הדין אם בא אורח ממקום אחר והתיישב על מקומו שבבית הכנסת. האם יבקשו בעדינות לעבור למקום אחר כי הוא מקומו הקבוע, או שמא מאחר ונאמר בספר המצוות הקצר מצוה ס"א מצות עשה לאהוב את הגר. ופירוש גר הוא שבא מארץ אחרת ומעיר אחרת לגור אתנו, ומכל שכן גר שנתגייר. .... ואם כן יש לשקול מה עדיף על מה, האם להתפלל במקום קבוע ובפרט בעידנא דריתחא שאויבינו קמים עלינו, או לאהוב את הגר ולחשוש אולי יפגע.

תשובה. ישאיר את מקומו לאורח והוא יתפלל שלא במקומו הקבוע. משום שנאמר שם ברמב"ם ואם היה דחוק ונאנס... אין מעכבים. ולכן אם המקום הקבוע תפוס ע"י אורח הרי זה כאילו דחוק ונאנס. מאחר וקיים חשש שמא יעלב. וכך הוא גם לשון השלחן ערוך (סימן צ, יט) יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך. וכאן הוא לצורך כדי לאהוב את הגר, ויש להניח שגם אז יפלו אויביו לפניו.