חלילה לנו מלומר שהקב"ה 'השתכנע' ממשה, וכי איכא חרטה כלפי שמיא?! אוי לאזניים שכך שומעות! וודאי כוונת הדברים היא שמשה חשב שהקב"ה אמר לו לומר לישראל "אהיה אשר אהיה" ולכן הוא אומר לקב"ה- לא דיה לצרה בשעתה? ואכן הקב"ה אומר לו- וודאי. לא התכוונתי שאת כל מה שאני אומר לך תאמר גם להם, אלא רק "כה תאמר לבני ישראל- אהיה שלחני אליכם". נדמה לי שהדברים כתובים במפורש ברש"י ישן או בשפתי חכמים, אבל הם פשוטים לכל בר דעת.
סליחה על החריפות אך לא יכולתי שלא להגיב. ברגע ששמעתי את המילים 'הקב"ה השתכנע', עצרתי את השיעור ולא הייתי מסוגל להמשיך בשמיעתו.
אשמח מאוד לתיקון למען לא יהיה בבחינת 'מוטב שלא העלת'... ודו"ק.