תנא, אותו היום [שהעלו את ראב"ע לנשיאות] סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, ההוא יומא, אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן, פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר אתוספו ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי. הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר, דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל? אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא. ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה.
וקשה, וכי בכדי ליתוביה דעתיה דר"ג הראו לו מן השמים דבר שקר ח"ו?
וי"ל, שלאחר שהכריזו בשם ר"ג "כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש", נמנעו התלמידים ההגונים והצנועים מלהכנס לביהמ"ד, שמא אין תוכם כברם. רק לאחר שסלקו את שומר הפתח, העיזו התלמידים ההגונים להכנס.
מן השמים הראו לר"ג כדי חרס מלאים אפר. הוא היה סבור שהכוונה היא לתלמידים ההגונים שנכנסו לאחר סילוק שומר הפתח, אבל האמת לא הייתה כפי שהוא היה סבור, אלא שהראו לו את התלמידים שאינם ראויים, שנכנסו לביהמ"ד בזמן נשיאותו.
הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן זי"ע