מתני' רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה
רבי יהושע אומר מעין י''ח
ר''ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י''ח ואם לאו מעין י''ח

ר''א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים

מקובל לפסק כדלעיל הגמ' ולראות במימרא של ר"א דין חדש שלא נוגע לדברי חבריו שלפני"כ (וכך פשט הגמ' אצלינו)
אומנם לכאו' אם נחבר דבריו לדברי קודמיו הרי שהם יקבלו משמעות הרבה יותר משמעותית ממה שנתו להם האמוראים אחר הניתוק
אחר החיבור דעתו תהיה כך:
לר"ג תמיד עושה יח ולר"י תמיד עושה מקוצר, לר"ע זה תלוי בכוונה
ואילו דעת ר"א שיכול לעורר הכוונה ע"י שלא יתפלל בדרך קבע (כר"ג ור"י) נוסח קבוע אלא ישנה, שפעם יאמר יח ופעם מעין, וממילא לא יגיע למצב של ר"ע שדעתו לא מיושבת שהרי עצם השינוי יגרום לו לכוון
וכך אכן קרה לי שיצא לי להתפלל בנוסחים השונים משהורגלתי ואז פתאום שמתי לב שאני קשוב למילים שיוצאות מהפה