ביום - ריח רע, בלילה - חולי המחנק.
עצם הרעיון ששתיה לפני השינה של משקאות המכילים סוכר ( או חלב ) עלולים לגרום לריבוי ליחה צמיגה עתירת חיידקים כולל מפיצי ריח דוחה ולתחושת מחנק, לעתים בגלל קיומו של החזר ושטי בלילה הקיים אצל חלק מהציבור, הוא בודאי נכון, אך אלו משקים נכללים ב'כל המשקים', האם גם תה לסוגיו ( בימי קדם היו רגילים לשתות חליטות שונות אבל לא של צמח התה , ואני יכול להעיד [כפי ניסיון רוב הציבור] שתה בד"כ דווקא מקל את הנשימה), ומה עם קפה וקקאו הנשתים בתערובת עם תוספת חלב וכדו' ?
צריך גם לזכור שמשקים אלו לא היו מוכרים לחכמי ישראל בתקופת התלמוד !
אם זו הלכה מהלכות סכנה רפואית , האם הכלל שאין פוסקים לפי רפואת התלמוד נכון גם בזה ויש לנהוג לפי המלצות הרפואה המודרנית גם בעניינים אלו או שמא יש כאן (רק) עצת בעלי ניסיון וכדאי להתחשב בה ולהיזהר כי לחלק מהציבור העצה נכונה מאד ולחלק אחר אין לכך השפעה משמעותית ?