א. לא זכיתי להבין את המציאות שקל יותר לשוחח עם אדם "למטה" (לצד הרגליים, מימין) מאשר "למעלה" (ליד הראש משמאל), מבלי להזדקף.
לכאורה, גם מלמטה וגם מלמעלה, הם מעט מאחורי הרב או שבשניהם שווים לו. איך שלא יהיה יש אותו מרחק ואותה בעייתיות של שיחה. השאלה רק האם רגלי הגדול מפרידים בין פיו לאזני השני או רגלי מי שמשמאלו. ניסיתי להבין דרך רש"י, תוס', וגמרות עזר למיניהם. אשמח למורה נבוכים.

ב. משבחים את נימוסי הסעודה של הפרסיים בנוגע לסדר ההסבה. רב ששת מקשה ומתרצים שהפרסים מחווים בידיים. על פי עצם קושייתו של רב ששת, רבנן לא דיברו עם הידיים. אז למה לשבח את הפרסיים? הרי לפי רבנן שלא מחווים, אכן עדיף לא להסב כפרסים!