משמע מהגמרא שזה לימוד גמור מהפסוק במשלי "דרך אניה בלב ים", וקשה, שמדאורייתא צריכה להיות טמאה (במקרה שמטלטלת או שהיא של חרס), ולומדים ממשלי שהיא טהורה.
הרי באותו עמוד קודם לכן אמרנו לגבי ע"ז שטומאתה רק מדרבנן, ופירש"י "דכל הנך היקשות דברי קבלה נינהו, ואסמכתא בעלמא", כלומר שאין ללמוד מפסוקים אלה דינים דאורייתא.