יָד מְסַמָּא יָד מַחְרֶשֶׁת יָד מַעֲלָה פּוֹלִיפּוּס. כך מובא בתחילת הדף היום.

לא תמיד התפישה הרפואית כיום היא כבתקופת התלמוד :
א. עיניים : מתפתחת דלקת זיהומית או אחרת של העיניים, בד"כ כרונית, כלשהי, והיא הגורמת לפגיעה בראיה. אכן בשל הגרוי המתמשך נוטה האדם לשפשף את עיניו בידיו כדי להרגיע את העקצוץ ואם הידיים אינן נקיות דיין הוא רק מוסיף גרוי וזיהום אך אין זה אומר שהירידה בראיה נגרמת ישירות ע"י שפשוף העין.
ב. כך גם לגבי האוזניים : ניסיונות ניקוי עם האצבעות או עם קיסמים למיניהם וגרוד חוזר של תעלת השמע, גורמים להצטברות צרומן=שעוות אוזניים וסתימת התעלה עד יצירת פקקים הפוגעים ( זמנית ) בשמיעה, גורמים לזיהומים וכאב ראש ואוזניים.
אין מדובר בחירשות אלא בירידה זמנית בשמיעה.
ג. כך לגבי האף. אמנם רש"י לא פירש כך, אך פוליפים (=גדילת יתר של ריריות ) של האף אינם 'המצאה' של ימינו. בד"כ הרקע להיווצרותם הוא גרוי דלקתי כרוני, בעיקר אלרגי אך גם אחר. חיטוט מרובה באף הוא למעשה תוצאה של גרוי ריריות האף הגורם לריבוי נזלת, כאשר בחלק מהמקרים נגרם גם זיהום משני בצורת דלקת מערות האף ( סינוסיטיס ), היכולה להיות חריפה או גם כרונית. לא היד היא הגורמת להופעת הפוליפים אך שכיח למצוא אנשים המחטטים באפם ומרבים בעיטוש וניקוי האף מפני שיש להם גרוי מתמשך הגורם גם לפוליפים עד כי אפשר לחשוב שהגורם להופעתם הוא החיטוט באף.