הגמ' בסוף העמוד אומרת שרבא חזר בו ומעמיד את המשנה בבולע ופולט כדעת אביי, ואיך יודעים שהוא לא חזר בו ממה שאמר על דין הואיל? מביאה הגמ' ברייתא וכו.
ואני שואל איך ברייתא מוכיחה מה רבא אומר ומה לא ? הרי הוא עוד לא נולד כשכתבו את הברייתא.
וחשבתי לתרץ שאולי רבא לא יכול לחזור בו מדין הואיל כי הברייתא אומרת שיש דין הואיל וזו הראיה אבל זה היה עדיין קשה לי דא"כ למה רבא היה צריך לחדש את זה הרי זה כתוב בברייתא.
אשמח לתירוץ