*סימן:* *ע* וללים *א* הובים

לאחרונה, בננו הקטן החל *לנשק את הכיפה* שלו כשהיא נופלת 😘.

מצד אחד, אין חובה בדבר, ובכל זאת - לא הערתי לו על כך, כי ההרגל הזה יוצר יחס של *כבוד לדבר שבקדושה.*

במספר מקומות במסכת עירובין, תיקנו חכמים להניח עירוב חצרות על אף שאין צורך, מהטעם: *"שלא תשכח תורת עירוב מן התינוקות".*

וכך מופיע בסוגייתנו: ומדוע מערבין בחצרות ומשתתפין גם במבוי — כדי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות.

שאם יסתפקו רק בשיתוף, יאמרו התינוקות לאחר זמן: אבותינו לא עירבו. (ולכן *לצורך חינוך* אף מערבים), דברי ר' מאיר.

העירוב תוקן על ידי שלמה המלך, (שבת יד ע"ב; עירובין כא ע"ב). תוספת סייגים למצוות התורה, מגלות את *הקשר הנפשי הפנימי העמוק לאהבת ה' ומצוותיו* (הראי"ה קוק, עין איה שבת א עמ' 45).

הנימוק: שלא תשכח תורת עירוב מהדורות הבאים, מלמד על הרחבת המגמה הזאת, גם *לדרך חינוכו של הדור הצעיר* (עפ"י הרב יהודה זולדן).

ממש כמו הנשיקות לכיפה של בננו, אנו מוסיפים *נשיקות של חיבה* למנהגים ולהלכות, שלא ישתכחו גם מן הדורות הבאים.


---
*אהבתם? העבירו הלאה!* ❤️
---
*מאירים את הדף - עומק אמוני קצרצר מתוך הדף היומי*
להצטרפות:
https://chat.whatsapp.com/DMOadyEoe4dIppjn4BGGb4