להכא נפיק'?
ואסביר.
הגמ' בהתחלה כשדיברה על שנים באמצעי הסתפקה "אי להכא נפקי - תלתא הוו, ואי להכא נפקי - תלתא הוו".
או שמא נאמר "חד להכא נפיק, וחד להכא נפיק".

לכאורה כאן יכלה הגמ' להסתפק ספק שלישי - [כמו בהמשך בשניים בזה ושניים בזה]: "אימר להכא נפיק ואימר להכא נפיק" - יתכן שיצאו לאחת מן הקרפיפות, ולא נותנים אפילו לאחד מהם כל צרכו?